גופנפש- מהם הגורמים הרגשיים לכאב ומחלה

 גופנפש- מהם הגורמים הרגשיים לכאב ומחלה
מה הקשר בין כאב פיסי לבין הנפש?

למה אני חולה? מדוע אני סובלת או סובל מפציעות חוזרות? 
הרפואה ההוליסטית  (מלשון Whole שלם) מתבססת על ההבנה כי הגוף והנפש אינם נפרדים ויוצרים יחד מערכת אחת.
אין 'גוף' ו- 'נפש'. יש גופנפש. ואם כבר מדברים, בואו לא נשכח רוח.
זאת אומרת שהגוף אינו משפיע על הנפש או הנפש משפיעה על הגוף, אלא שהם אחד.
התובנה הזו קשה לעיכול לאנשי העולם המערבי, ולרוב ההבנה האמיתית שלה מתרחשת בתהליך שיכול לקחת שנים
מהרגע שבו שמענו זאת לראשונה.

 


ההכרה בכך שכל כאב שאנו חווים וכל מחלה שלנו קשורים לדפוסים רגשיים ונפשיים יכולה לעשות הבדל גדול בחיינו. אבל איך נבין את הקשרים בין המחלה לנפש?
כדי להעמיק ולהבין את קשרי הגופנפש ואת הקשר בין המצב הפיסי המצוי לבין המצב הרגשי, נשתמש בקליניקה בשיחה מודעת, בבדיקת שריר ובעבודה אנרגטית שיאפשרו את הבנת השורש. אדגים כעת מהו הגופנפש מתוך סיפורים מהקליניקה שלי.


 


דפוס רגשי יכול להיות מאוד ברור לעין: התקף חרדה.
בעת התקף חרדה האדם נכנס למצוקה, מתקשה לנשום (למרות שכביכול אין דבר שחוסם את דרכי הנשימה), חש כאבים חזקים בחזה, מזיע, רועד ובאופן כללי נמצא בחרדה כל כך גבוהה שהוא מרגיש שחייו עומדים להסתיים.
כשהתנדבתי במד"א הוזעקנו פעמים רבות לטפל באנשים שהתמוטטו או שקיבלו התקף לב וכאשר הגענו למקום גילינו אדם שנמצא בעיצומו של התקף חרדה.
התחושות האלה הן קשות, כואבות ומפחידות, ישנו מנגנון פיסיולוגי שלם שמסביר את התקף החרדה, אין ספק בכך שזה אמיתי.
ומה שגורם לכך הוא לחץ, חרדה, פחד משתק. זאת אומרת, הנפשי והפיסי בלתי נפרדים.
מה שמונע פעמים רבות מאנשים להבין שהם סובלים מהתקפי חרדה היא העובדה שההתקף לא בהכרח מופיע בסמוך לפחד, לאירוע מלחיץ או קשה, אלא דווקא בזמן רגיעה.
להבנתי, התקף חרדה הוא התממשות והתגלמות של אותם רגשות, שביום יום נחסמים, מושתקים ומודחקים.
ההתקף הוא בעצם שסתום הבטיחות של הנפש- אם לא ישתחרר הלחץ הזה, הכל יתפוצץ ויקרוס. לכן העבודה שנעשה במקרים של התקפי חרדה חוזרים היא על ידי שחרור, דיבור, ציור, הכרה בכאב ובפחד. נתינת צמחים מרגיעים יכולה להיות נפלאה, אך אם לצידה לא תבוא עבודה רגשית ורוחנית- לא עשינו דבר.

 

אוקיי, זה ברור, תאמרו. הכל יודעים שהתקף חרדה נובע מ... חרדה. עניין 'פסיכוסומטי' ידוע.
ומה אם אדם סובל מכאבים עזים בכפות הרגליים עקב נעילת נעליים לא נוחות? גם שם זה קשור לנפש? הרי זה עניין פיסי מובהק!
לשאלה הזו אני עונה למטופלי בשאלה: מה הוא אותו דפוס בנפשו של אדם שגורם לו לנעול מבחירה חפשית נעל שגורמת לו לכאב?
האם זהו הדפוס הנפשי של ריצוי? ריצוי הסביבה שמצפה מאיתנו להיראות בצורה מסויימת למרות ההשלכות? ואולי זה דווקא דפוס של הסתרה? אולי נעלי העקב שנועלת אותה אישה מסייעות לה ליצור לעצמה תדמית מסויימת, שמסתירה מכולם את האני האמיתי שלה.
זה יכול להיות גם דפוס של אי למידה מטעויות. אדם שנועל שוב ושוב נעליים לא מתאימות ולא מקשר בין הנעליים לבין התוצאה של נעילתן. גם פה כמו בכל אחד מהדפוסים שציינתי יש מקום רב לעבודת גופנפש ואני רואה בקליניקה שלי אנשים שבאמצעות עבודה רוחנית ורגשית הגיעו לניסים ממש.
 


ומה אם קרתה תקלה, טעות, אדם שנפגע מרשלנותם של אחרים? על כך בחלק השני של המאמר. 

בל נשכח כי השורש הרגשי למכאובים פיסיים אין משמעו התעלמות מהפן הפיסי. נכון, אם לא נטפל בשורש, לא נפתור את הבעיה. אך אין זה אומר שעל המטופל/ת להמשיך לסבול וברוב המקרים נשתמש במקביל בדרכי הריפוי שלנו כמו צמחי מרפא, שמנים אתריים, הילינג, רפלקסולוגיה ועוד.

בברכת רפואה שלמה לכל היצורים החיים,
ענבל נתן בר, N.D
 

תגיות ראשיות: 

הוסף תגובה חדשה

תגובות

שלום ענבל,

קודם כל המאמר שלך מצויין. ההסבר עמוק ושלם , נותן תקווה למיואשים על עוד גישות שלא תמיד נפוצות או מפורסמות בחיי היום יום . מראה על מקצועיות, אכפתיות ומקצוענות.
בסוף המאמר כתבת "ומה אם קרתה תקלה, טעות, אדם שנפגע מרשלנותם של אחרים? על כך בחלק השני של המאמר."... רציתי לשאול מתי תעלי את המאמר לאתר? וגם להרחיב ולשאול לגבי המושג "מחלות מדבקות", מבחינת גופנפש מה זה אומר על מי שנדבק באשמתם של אחרים (או חושב כך= מאשים את האחרים), ולגבי המדביק ( או שחושב שהדביק= מאשים את עצמו). ומה לגבי היסטוריית האדם בנושא הזה. בתודה רבה ויום טוב :)

אחד האדם, 
שאלות רבות שאלת וקצרה היריעה. אני אתייחס בקצרה לשתי שאלות שלך: האחת לגבי אשמה. אדם המאשים עצמו על פגיעה באחרים, ללא אשמה 'אובייקטיבית' (לא עשה זאת במזיד וכו')- יש כאן אישיו עם נושא של אשמה, וכדי להבין את שורשיו יש להכיר את האדם. הייתי מטפלת בו בפרחי באך ובעבודת מודעות. לגבי הנושא של אדם שנדבק כל הזמן מאחרים- הייתי בודקת בפן האנרגטי (מעבר לנושא של מערכת חיסון תזונה וכו') את נושא הגבולות של אותו אדם- איםה אני מתחילה ואיפה האחר? עמוד השדרה האנרגטי, יכולת ההפרדה בין מה ששלי ברמה האנרגטית למה שאיננו שלי ולא צריך להיות שלי.

ענבל נתן בר

תודה על התגובה המהירה!

אני חושב שכולם ישמחו למאמר שלם וללא "הגבלת יריעה" :)
תודה.

יפה מאוד. כתבה מעניינת שמסבירה את עניין הגופנפש לקהל הרחב בצורה ברורה ומקצועית.

ענבל את ממש אינסופית בידע ובכל מה שיוצא ממך. אני שמחה שמצאתי אותך. בשבילי את מורה.

כמו תמיד, מאמר נפלא, רהוט, כתוב לעילא ולעילא. החכמתי.