ג'חנון תימני מקורי- ובריא!

הג'חנון התימני המקורי לא היה סותם עורקים ג'אנקי כמו בגירסה הארץ- ישראלית. בתימן לא היה קמח לבן, אלא קמח מלא מטחינת ריחיים (זאת אומרת שגרגרי הקמח יותר גדולים, הערך הגליקמי שלהם נמוך יותר, ומהיותם מלאים הם מכילים ויטמינים, מינרלים ואנזימי עיכול). גם לא היתה מרגרינה, אלא סמנה (שוב, בגירסתה התימנית המקורית)- שהיא למעשה גהי: חמאה טריה מזוקקת, שהופרדו ממנה מוצקי החלב עד שנותר נוזל צלול ובריא.  בתור נטורופתית שיש לה שורשים תימניים אני מתכבדת להציג בפניכם את הגירסה המשוחזרת שלי לג'חנון התימני הבריא.

שימו לב: הג'חנון, גם בגירסתו הבריאה, אינו מתאים לסובלים מעודף משקל, ולסובלים משומנים גבוהים בדם.

רכיבים:

1 ק"ג קמח מלא מטחינת ריחיים, או קמח מלא רגיל, או קמח כוסמין

5 כפות סוכר חום, או או 3 כפות דבש

1 כף מלח שטוחה

1 חבילת אבקת אפייה

 1/4 2 כוסות מים 

1 כף דבש (אם השתמשנו בדבש במקום סוכר, מוותרים על הכף הנוספת)

200 גר' גהי (או חמאה)

1. לשים את כל החמרים פרט לגהי/ חמאה במשך 10 דקות (אפשר גם במעבד מזון עם וו לישה). 

2. מכסים ונותנים לבצק לנוח למשך חצי שעה.

3. לשים שוב את הבצק, ויוצרים 14 כדורים (פחות או יותר, התימניות לא היו דקדקניות בפרטים מיותרים כגון אלה).

4. מסדרים את כדורי הבצק עם מרווחים נדיבים, ומכסים היטב במגבת נקיה כדי למנוע את התייבשות הבצק. מניחים לארבע שעות. מוציאים גם את הגהי/ חמאה מהמקרר על מנת שתהיה נוחה לעבודה.

5. עכשיו הגענו לחלק האמנותי: על שולחן או שיש מרווח שניקינו היטב, לוקחים כדור בצק ופותחים אותו בעדינות עם שתי ידיים (באוויר). מניחים את היריעה שנוצרה על השולחן, לוקחים מעט גהי עם האצבעות, ופותחים את הבצק לכל הכיוונים תוך כדי מריחת הגהי. לא נורא אם נוצרים חורים או קרעים. ממשיכים לפתוח כך את הבצק עד שהוא נעשה שקוף. 

6. מגלגלים את הבצק בצורה צפופה מצד אחד לשני, ומקפלים לשניים, או מותחים כך:  http://www.youtube.com/watch?v=QRcUA0aG1-I&feature=fvw. 

7. ממשיכים כך בכל הכדורים. 

8. מרפדים סיר ג'חנון בנייר אפיה ומניחים מעליו שכבה אחת של פרוסות לחם ישנות (כדי שאם משהו ישרף, יהיה זה הלחם). מסדרים יפה את חתיכות הג'חנון, ולא מפחדים לקפל אותן מעט כדי להתאים לסיר. 

9. אופים במשך כל הלילה ב- 100 מעלות .