איחולים לשנה החדשה

אני מתגעגעת לאיגרות הברכה שהיינו שולחים פעם, לפני אלפי שנים (הרי עשר שנים בעידן שלנו הן יותר מאלף)- אלה עם הרימונים שהיו בולטים מהדף, והציפורים החמודות והדבש.... 

בכלל, כל המסורות הנפלאות של פעם, מסורות של אלפי שנים- הולכות להן לאיבוד. כשהיינו ילדים היינו נותנים ומקבלים משלוחי מנות, רצים משכן לשכן וכל הבית היה בתזזיתיות מרגשת, עם רעש של ניירות צלופן ורמות סוכר הזויות בדם (-: השכנה המרוקאית היתה מכינה את כל התופינים הצבעוניים המיוחדים האלה, והדודים והחברים היו אשכרה מניעים את האוטו ונוסעים לתת משלוח מנות.

היום אנחנו שולחים איגרות ברכה ב- S.M.S במקרה הטוב, בפייסבוק במקרה הפחות טוב, שוכחים להתקשר לדודה שעשתה לנו בייביסיטר חצי מהילדות שלנו, ואת הזקנים שעברו את השואה אנחנו משאירים לבד בחג, עם זכרונות. 

תרימו טלפון לסבתא, תזמינו לחג דודה זקנה שאין לה עם מי. 

יום אחד גם אנחנו נהיה זקנים, והחמלה האמיתית היא להוקיר את האנשים האלה, שעברו כל כך הרבה, ולתת להם לספר את הסיפורים שלהם. תופתעו לדעת כמה הם מרתקים.

 

שתהיה לנו שנה נפלאה, מתוקה, אדירה

שנה של בריאות, של רעות ונדיבות

שנה של אושר ועושר

שנה מספקת ומרגשת

שנה שבה נזכה למצוא את כל מה שעושה לנו טוב

שנה בא נבחר לאהוב

ובה נפנה את הזמן לראות את כל מי שאל הלב שלנו קרוב

 

שנה טובה!