כאבי מחזור- דיסמנוריאה

כאבי מחזור- דיסמנוריאה

תוכן המאמר:

רקע פיזיולוגי- מחזור הוסתפיזיולוגיה של כאבי מחזור- גורמים וביטוייםהסיבות לדיסמנוריאה בראיה הטבעית | אורגזמה כפתרון קסם לכאבי מחזור | המענה הרפואי- מערבי לכאבי מחזור |
תעשיית הענק של מוצרי היגיינה לנשים כמחמירת תופעת כאבי המחזור | היבטים נפשיים כגורמים לדיסמנוריאה | דיסמנוריאה בראיה הסינית ובאיורוודה | הטיפול הנטורופתי | תוספים וצמחים לטיפול בכאבי מחזור | ארומתרפיה ושיטות טיפול נוספות


נשים רבות סובלות מכאבי מחזור, ורואות בכך גזירת גורל שאי אפשר להיפטר ממנה. מניסיוני הרב כמטפלת בנשים בכלל ובנשים הסובלות מכאבי מחזור בפרט, אני יכולה לספר כי בהחלט ניתן לטפל בבעיה, להפחית את הסימפטומים השונים שמתלווים לווסת (לא רק כאבים, אלא גם נפיחות, מצב רוח רע, כאבי ראש ועוד) ולתקופה שלפניה. טיפול משולב בצמחי מרפא שמותאמים אישית, והבנת הגורמים לכאבי המחזור (נערך בשיחה, תראפיה באמנות, דמיון מודרך ועוד) מסייע להבין ולפתור את הבעיה הכואבת והמגבילה הזו, ולרוב ניתן לראות שיפור כבר במחזור הראשון. (לפרטים ניתן ליצור קשר).
 

רקע פיזיולוגי- מחזור הווסת
במהלך המחזור החודשי, שהינו התהליך הפיזיולוגי- הורמונלי המשתרע על פני כל החודש, גופה של הנקבה הבוגרת מינית משחרר ביצית אחת או יותר, בתהליך הקרוי ביוץ. רירית הרחם (Endometrium) מתעבה במקביל. לאחר הביוץ רירית הרחם מתכוננת לקראת קליטה אפשרית של ביצית מופרית, באופן שיאפשר הריון. בהיעדר הפריה והריון, הרחם משיל את הרירית, וכך נוצר מחזור חדש. חלק מרירית הרחם מופרש מן הגוף יחד עם נוזלים דמיים אחרים דרך הנרתיק. הפרשה זו היא הווסת.הדימום, הנמשך בין יומיים לשבעה ימים אצל נשים, מעיד על כך שההריון לא התממש.
המחזור הראשון (Menarche) מתרחש בדרך כלל בין הגילאים 8 ו-16, (כיום הממוצע הוא בגיל 12.5) ואילו המחזור האחרון (מנופאוזה) מתרחש בין הגילאים 45 ו-55. סטיות מדפוס זה מצריכות בדיקה רפואית. מצב של אי-קבלת מחזור בשנות הפוריות שלא מחמת הריון קרוי אמנוריאה (Amenorrhea).
אף שאורך המחזור עשוי להשתנות, מחזור ביוץ תקין אצל אישה בריאה מתרחש בדרך כלל בפרק זמן של 28 ימים. ראשית הדימום מציינת את תחילת המחזור, היום הראשון לדימום הוא היום הראשון למחזור, וכך הלאה.
שלב הדימום
הדימום אורך כמספר ימים ובמהלכו מאבדת האישה כחמישים מיליליטר של דם (כולל הרירית המופרשת). הרירית מכילה אנזים בשם פלזמין, אשר מונע מהדם להיקרש.
השלב הפוליקולרי
תחת השפעתם של הורמונים מעוררי זקיקים (Follicle Stimulating Hormones - FSH) מייצרת השחלה מספר תאי זקיקים, אשר מפרישים בתורם אסטרוגנים, ובעיקר אסטרדיול. הורמונים אלה מעבים את רירית הרחם ושולחים מסר שלילי לבלוטת יותרת המוח ומפחיתים את ייצור ה-FSH. באופן טיפוסי, רק הזקיק המפותח ביותר יכול להוסיף לגדול, כך שרק ביצית אחת תיווצר בתא נתון.
שלב הביוץ
כשהזקיק המפותח ביותר מגיע לכלל בגרות, הוא מייצר די אסטרדיול כדי לעורר הפרשה חזקה של LH (Luteinizing hormone) מההיפופיזה
הדבר מתרחש בדרך כלל ביום ה-12 למחזור, ואורך קרוב ל-48 שעות. ה-LH מפתח את הביצית ומחליש את דפנות הזקיק בשחלה. תהליך זה מביא לביוץ: שחרור תא ביצית בוגר (חצי מילימטר קוטרו - הגדול בתאי האדם). השחלה המבייצת עשויה להיות השמאלית או הימנית - לא קיים תיאום כלשהו. באופן נורמלי, הביצית נקלטת בחצוצרה, שם אמורה להתבצע ההפריה. במקביל נוצרת רירית שקופה בצוואר הרחם, לצורך קליטת נוזל הזרע במהלך משגל. ביצית שאיננה מופרית תתפרק.
השלב הצהוב
לאחר הביוץ, ההיפופיזה הופכת את הזקיק ממנו התפתחה הביצית למסת תאים המכונה קורפוס לוטיום ("גוף צהוב"). גוף זה יפריש פרוגסטרון כמו גם אסטרוגנים נוספים לתקופה כבת שבועיים. הפרוגסטרון הנו חיוני לעיבוי רירית הרחם באופן שיאפשר קליטה והתפתחות של הריון מוקדם. במהלך שלב זה עולה חום הגוף של האישה. אם הופרתה הביצית, היא תנוע כתא עוברי בחצוצרה אל הרחם, שם תיקלט כעבור שבוע מאז הביוץ. בשלב זה העובר מאותת על קיומו באיתותים הורמונליים, אותם ניתן לאמוד בעזרת ערכות לבדיקת הריון. איתותים אלה שומרים על קיומו של הקורפוס לוטיום ומאפשרים לו להוסיף ולייצר פרוגסטרון. בהיעדר הפריה והריון, הקורפוס לוטיום מתפרק ורמות הפרוגסטרון צונחות. כך מתחיל מעגל מחזורי חדש: ללא פרוגסטרון, רירית הרחם מופרשת דרך הנרתיק ורמות ה-FSH עולות כך שנוצרים זקיקים חדשים בשחלה.
בעוד שאורך השלב הפוליקולרי עשוי להשתנות - ואגב כך משתנה אורכו של המחזור החודשי כולו - השלב הצהוב אורך כמעט תמיד 14 ימים. בהינתן העובדה שתאי הזרע מסוגלים לשרוד בגוף האישה בין שלושה לשבעה ימים, התקופה הפוריה ביותר (כלומר, פרק הזמן בו קיים הסיכוי הטוב ביותר לכך שיחסי מין יביאו להריון) היא בערך חמישה ימים לפני הביוץ ועד יום או יומיים לאחר הביוץ. במחזור חודשי נורמלי בן ארבעה שבועות, הכוונה לשבוע השני ולתחילת השבוע השלישי של התהליך.
מעריכים כי בין 400,000 ל-450,000 תאי ביצית בלתי-בוגרים שוכנים בכל אחת מהשחלות עם הגעתה של האישה לבגרות מינית. במסגרת מחזור החודשי, כאירועי ביולוגי, משוחררת על-פי-רוב ביצית אחת מדי חודש. כך, במהלך חייה האישה תבייץ כ-400 פעמים. יתר הביציות יתפרקו בתהליך הקרוי אטרזיה. ביציות שכבר נאגרו בשחלה לא יוחלפו בביציות חדשות במהלך חייה הפוריים של האישה.
תדירות
"המעגל המחזורי התקין" מתרחש מדי 28 ימים ± 7 ימים. מצב של מרווחים בני פחות מ-21 ימים בין מחזור למחזור מכונה פולימנוריה; מאידך, מצב של מרווחים בני יותר מ-35 ימים בין מחזור למחזור מכונה אוליגומנוריה (או אמנוריה, אם המרווחים הם בני יותר מ-180 ימים).

משך הדימום
במצב של דימום וסתי ממושך (מטרורגיה או מנו-מטרורגיה) המחזור כולו נעשה בלתי סדיר. מצב זה מצריך בדיקה רפואית.

 

פיזיולוגיה של כאבי מחזור- גורמים וביטויים


דיסמנוריאה ראשונית
מוגדרת ככאבי מחזור שלא על רקע פתולוגיות אחרות. מאפיין לרוב נערות בגיל ההתבגרות או נשים עד גיל 25. הגורם לכאב הוא התכווצות הרחם. משך הכאב הינו מספר שעות עד יומיים.
אטיולוגיה:
נמצאו רמות פרוסטגלנדינים PGF2a (המופרשים על ידי רירית הרחם והטסיות) גבוהות משמעותית (פי 2-7 ) בנשים הסובלות מכאבי מחזור. הפרוסטגלנדינים אחראים בהקשר זה לכיווץ השרירים החלקים באזור הרחם, מה שגורם לכאב.
רמות אלדוסטרון גבוהות יגרמו לנפיחות, צבירת נוזלים ומלח, עקב תפקידו של ההורמון בויסות מאזן המים בגוף.
רמות הורמונים נוספים המקושרים לכאבי המחזור, ומאפיינים את רוב הסובלות מכאבי מחזור:
אסטרוגן גבוה, פרוגסטרון נמוך- יחס זה מפחית שחרור אנדורפינים, מה שמונע הקלת הכאבים.
LH נמוך, FSH גבוה.
פרולקטין גבוה- גורם לצבירת נוזלים ולנפיחות.

• דיסמנוראה ראשונית ספזמוטית שכיחה בגילאים צעירים, בבנות נוער, בנשים שלא הרו. היא מתבטאת בכאב חד עקב התכווצות הרחם, כאבים בשרירי הבטן, כאבי גב, כאב בירכיים הפנימיות, חום\קור, התעלפות, בחילות, הקאות, עצירות\שלשול, סחרחורות, עייפות.
הסיבה לכאבים הינה התכווצות כלי דם המובילים לרחם, מה שגורם להם להוביל פחות חמצן לרחם. התוצאה הינה הצטברות פסולת וחומצה לקטית בדם, דבר המוביל לכאב. הסיבה להתכווצות הינה ההורמון פרוגסטרון ופרוסטגלנדינים.

• דיסמנוראה ראשונית גדושה מתאפיינת בכאב קהה בגב התחתון ובאגן. הכאב מלווה לרוב בנפיחות, עליה במשקל, רגישות, כאבי ראש ועצבנות. מצב זה לא משתפר עם הגיל ואף עלול להחמיר. מצב זה מלווה בדרך כלל באגירת נוזלים ומלח (עקב רמות אלדוסטרון גבוהות).

דסמנוראה משנית
מאופיין יותר בנשים מבוגרות בגילאי ה 40-50, ונגרם עקב פתולוגיות אחרות. מתאפיין ב כאב באגן ובגב, כאב בזמן ואחרי קיום יחסי מין, הפרשות וגינליות לא תקינות, שינוי ביציאות מערכת העיכול, חום וצמרמורות.
המחלות הגורמות לדיסמנוריאה משנית:
• אנדומיוסיס- פלישת רירית הרחם לדופן הפנימית של הרחם
• אנדומטריוסיס- חלקים של רירית הרחם מושתלים וגדלים מחוץ לרחם בחלל האגן (חצוצרות, שחלות, רחם, מעי, שלפוחית השתן). רקמה זו מגיבה לשינויים ההורמונלים, כמו רקמת רחם רגילה, ולכן מדממת בזמן ווסת. הרקמות שלא נמצאות ברחם לא יכולות לעזוב את הגוף דרך הנרתיק. אחרי זמן מה הם עלולים לגרום להצטלקות, לדלקתיות. כאב הוא אחד התוצאות לנזק המבני הנגרם. נשים עם אנדומטריאוזיס סובלות מכאבים בזמן ווסת ובזמן קיום יחסי מין
• גידולים באגן , בעיקר Leiomyomata

• דלקת באגן (PID) – דלקת ברחם, בחצוצרות או בשחלות. מצב זה מלווה בחום, צמרמורות, כאב גב, הפרשות נרתיקיות מרובות, כאב לאחר קיום יחסי מין. אם הדלקת ברמה נמוכה היא עלולה להתפרש ככאב מחזור.
• פגמים מולדים של מבנה הרחם ו/ או הנרתיק, כגון רחם מוטה המונע ניקוז הדם כראוי והיצרות צוואר הרחם.

• גידולים פברואידים של הרחם – רקמות שריר של הרחם גדלה באופן לא מבוקר. שכיח יותר בנשים בגיל הפוריות. רקמת שריר זו מגורה על ידי אסטרוגן. במידה והגידול לוחץ על שלפוחית השתן או המעי זה גורם ליציאות תכופות והטלת שתן דחופה. לרוב בעיה זו חולפת בגיל המעבר עם נפילת רמות האסטרוגן.
גורמים נוספים לכאבי מחזור על פי הרפואה הטבעית:
שימוש בטמפונים
שימוש בהתקן תוך חרמי
היסטוריה משפחתית
צריכת קפאין
עישון
קנדידה
הריונות מרובים
חוסר פעילות גופנית
פעילות גופנית מופרזת
יציבה לא טובה
מתח נפשי

 

אורגזמה כפתרון קסם לכאבי מחזור

נשים רבות מדווחות על יעילותה של אורגזמה במניעת והקלה על כאבי וסת. הגעה לאורגזמה לפני הוסת מסייעת להפחית בצורה דרמטית את הכאבים ואת מצבי הרוח המתלווים לעיתים לתקופת הווסת. הגעה למספר אורגזמות בהתאם לצורך ולרמת הכאב היא ללא ספק אחת השיטות היעילות ביותר הקיימות לטיפול בכאבי מחזור: לטיפול זה יש יתרונות רבים ללא כל חסרונות- אין כאן שימוש בתרופות, אין תופעות לוואי, לא עולה כסף, אין הגבלה על מינון, והחשוב ביותר- זו דרך שמחזירה לנשים את השליטה בגופן, את היכולת לטפל בעצמן, בלי תלות בממסד הרפואי, או בכל דרך טיפול אחרת. אני מציעה לנטורופתים ולאנשי מקצוע המטפלים בכאבי מחזור להמליץ לכל אישה על דרך טיפול זו, שמסיבות חברתיות לא זוכה לפרסום ומושתקת. בהקשר זה אמליץ על הספר "דברים שרציתי לגעת" של גילי פליסקין, שהינו ספר חובה לכל אישה, ולכל מטפל/ת. 

 

המענה הרפואי- מערבי לכאבי מחזור

♦גלולות למניעת הריון
אסטרוגנים והורמונים דמויי-פרוגסטרון הם המרכיב הפעיל העיקרי בגלולות למניעת הריון. על פי רוב, הורמונים אלה מדמים מחזור חודשי מלא, אך מדכאים את שלב הביוץ. בדרך כלל, אישה נוטלת גלולות הורמונליות אלה לתקופה בת 21 יום, ובשבעת הימים הבאים היא נוטלת גלולות-דמה חסרות השפעה, עד לתחילתו המחודשת של המחזור. במהלך שבעת הימים האחרונים מתרחש דימום, אך ללא ביוץ. הגלולות מומלצות על ידי רופאי נשים רבים לטיפול בתופעת כאבי המחזור. מנגנון הקלת הכאבים מוסבר בהפחתת הדימום הווסתי ומניעת הביוץ.
♦שימוש בתרופות מסוג NSAIDs
תרופות אלה הינן משככי כאבים לא סטרואידיאליים (non steroidal anti inflammatory drugs ) , המעכבים הפרשת פרוסטגלנדינים על ידי האנדומטריום ומורידים יצור פרוסטגלנדינים על ידי הטסיות המשתתפות בקרישת הדם הווסתי.

תעשיית הענק של מוצרי היגיינה לנשים כמחמירת תופעת כאבי המחזור ובעיות בריאות נוספות
בעשורים האחרונים התפתחו מגוון אמצעים לספיגת דם הווסת, כדי למנוע את הכתמת הבגדים. יעילותם של אמצעים אלה בימינו מאפשרת לאישה להיות פעילה בתקופה זו לא פחות מאשר ביתר ימי החודש. בעבר השתמשו באמצעי ספיגה רב-פעמיים, אך כיום אמצעי הספיגה רובם ככולם חד-פעמיים. בין אמצעי הספיגה אפשר למצוא:
• תחבושות הגייניות (פדים), המיועדות לשימוש חיצוני בלבד. קיימים שני סוגים עיקריים של תחבושות: האחד מכיל צמר גפן ארוז ומסודר, ואילו האחר, המתקדם יותר, מכיל חומרי ספיגה דחוסים. התחבושות נבדלות גם בקיומן או באי-קיומן של "כנפיים" - תוספת חומר שתפקידה עיטוף התחתונים וקיבוע התחבושת למקומה.
• טמפונים, המיועדים לשימוש פנימי - לספיגת הדם טרם יצא מהגוף על-ידי החדרת הטמפון לתוך הנרתיק. הטמפונים מתחלקים אף הם לשני סוגים עיקריים: עם מוליך ובלעדיו. שימוש בטמפון אחד לאורך פרק זמן ממושך עלול ליצור זיהום ואף לגרום לתסמונת הלם הרעל. פרק הזמן המירבי המומלץ כיום לטמפון הנו שמונה שעות.
• צמר גפן - היה בשימוש כסופגן עיקרי עד שנות השבעים.

הבעייתיות בשימוש בטמפונים ובפדים:
מעבר לעניין ההוליסטי של הסטגנציה הקיימת בשימוש בטמפונים (וגם בפדים) אני רואה מוצרים אלה כמנתקים אותנו מגופינו, גורמים לנו לנסות להתעלם מהיותינו במחזור ולהמשיך את המירוץ של החיים. הדבר מתקשר גם למחקר המוכיח כי נשים קרייריסטיות ומנותקות מגופן סובלות יותר מכאבי מחזור (ר' עמ' 11). נשים רבות שהפסיקו את השימוש בטמפונים מדווחות על שינוי דרמטי מבחינת כאבי המחזור. (חברה סיפרה לי לאחרונה כי הווסת שלה, שהייתה קשה מאוד, מלווה בכאבים עזים ונמשכה שבוע, התקצרה ליומיים שלושה, מאז עברה לשימוש בפדים והיא כמעט ולא סובלת מכאבי מחזור).

מידע בעייתי נוסף שלא מצאתי הוכחות לגביו, מדבר על כך שחברות הטמפונים מוסיפות אזבסט למוצרים על מנת להגביר את הדימום וכך להעלות את צריכת הטמפונים). אני נוטה שלא לשלול את המידע הזה, מאחר ואני מכירה נשים רבות (ואני בתוכן) שעם הפסקת השימוש בטמפונים חלה ירידה משמעותית בכמות הדימום כבר עם המחזור הראשון.
קיימת בעיית ההלבנה של הטמפונים והפדים, הגורמת לבעיות קשות: ד"ר עדי סאקר, בוגר אוניברסיטת סן-דייגו, מומחה לרעלים ובעל קליניקה בתל אביב, חקר את הנושא והגיע לכמה מסקנות מבהילות, המתבססות על נתוני ה-FDA, המנהל האמריקאי לתרופות: "לפי נתוני ה-FDA, בטמפונים נמצאת כמות קטנה, שנשמעת כמעט אפסית, של כימיקל שנקרא דיוקסין. תעשיית הטמפונים משוכנעת שנשים זקוקות לחומר מלבין בטמפון, בכדי להאמין שמוצר טהור ונקי, ולכן בתהליכי היצור של הפדים והטמפונים ישנה הלבנה בעזרת כלור. הכלור, מעבר להיותו בעייתי בפני עצמו גורם לשחרור דיוקסינים . מדענים מחשיבים את הדיוקסינים ככימיקלים הרעילים ביותר שיוצרו בידי האדם.
זוהי קבוצה הכוללת 210 כימיקלים שונים אשר אין להם שום יעוד או ערך, והם למעשה תוצרי לוואי בלתי רצויים של תעשיות המתעסקות עם כלור או שריפה. דיוקסינים הינם מזהמים אורגנים מתמידים (Persistant Organic polutants, להלן POP's ), אחד ממספר כימיקלים סינטטים וקבוצות כימיות אשר יכולות לגרום לפגיעה ארוכת-טווח בסוגים שונים של חיות בר, מערכות אקולוגיות ובני אדם. מחקרים מראים כי למרות שבשנים האחרונות הורדו רמות הזיהום של מזהמים אורגנים, רמות הדיוקסינים וה-PCB's (חומרי הדברה) בים הבאלטי לדוגמא נשארו גבוהות ברמות מסוכנות.
דיוקסינים אשר השתחררו מתעשיה זיהמו רקמות בבני אדם ובע"ח מסביב לעולם ברמות משתנות. הם נמצאים בדם, שומן הגוף ובחלב אם. עוצמת הזיהום בבני האדם משתנה בסוג וסגנון הדיאטה (מזון). זיהום הניגרם ע"י POP's יוצר סכנה ארוכת טווח לאוכלוסיה ולסביבה בכלל.החשיפה מתחילה עוד טרם הלידה, ברחם האם. דיוקסינים עוברים מהאם לעובר דרך השליה. לאחר הלידה ממשיך התינוק "לצרוך" דיוקסינים דרך חלב האם. חשיפה זו היא המסוכנת מכל שכן בשלבים אלו התינוק ומערכות ההגנה שלו נמצאות בשלבי ההתפתחות הקריטיות ביותר. באמצעות הנקה התינוק עלול לספוג כמות הדיוקסין הנקלטת ביותר מפי 144 מהכמות התקרה אשר נקבעה ע"י ארגון הבריאות העולמי. (דו"ח של האיחוד האירופי על חשיפה לדיוקסינים ובריאות, אוקטובר 1999). לא קיימת רמת חשיפה בטוחה לדיוקסינים; ריכוזים של נאנו (1 חלקי טריליון) בלבד יכולים לגרום לנזק בריאותי בלתי הפיך. דיוקסינים מוגדרים כמסרטן ע"י הארגון הבינ"ל לחקר הסרטן כמו גם ע"י הארגון האמריקאי להגנת הסביבה (EPA).

פגיעות בגוף: השפעות רעלי הדיוקסין
גורם לסרטן – מוגדר כמחולל סרטן מדרגה 1 לבני אדם
* המערכת החיסונית – גורם לדיכוי תאי המערכת החיסונית, מגביר את הרגישות לזיהום, ויוצר תגובה אוטו-אמונית.
* מערכת הרבייה הנשית – ירידה בפריון, חוסר יכולת לשמירה על הריון,
חוסר תפקוד השחלות ופגיעה תוך-תאית.
* השפעות על התפתחות – מומים מולדים, מוות עוברי, פגיעה במערכת העצבית ועקב כך פגיעה ביכולות קוגניטיביות, פגיעה בהתפתחות המינית.
אציין כי החשיפה העיקרית של האדם לדיוקסין היא דרך מזון, בעיקר מזון המכיל שומן כגון בשר, מוצרי חלב ודגה, אולם השימוש בטמפונים בהחלט מוגדר כ'חשיפה מצטברת' לדיוקסין. עיקר הקשר של דיוקסין לכאבי מחזור הוא בקשר שלו לגרימת אנדומטריוזיס, הגורם לדיסמנוריאה משנית.
ארצות מסויימות (גרמניה, שוודיה, קולומביה הבריטית וכו') דרשו לעבור לטמפונים הבטוחים – אלה שלא מולבנים בעזרת כלור בעוד שבארה"ב (וכפועל יוצא גם בארץ) החליטו להשאיר את הצרכניות בחשיכה ולא לידע אותן על כך. בשנת 1989, פעילות בבריטניה הקימו מסע תעמולה כנגד הלבנה בכלור. שישה שבועות ו-50,000 מכתבים מאוחר יותר, יצרני מוצרים סניטריים עברו להלבנה בחמצן (אחת השיטות ה"ירוקות" הקיימות בשוק).

היבטים נפשיים כגורמים לדיסמנוריאה

מחקר חדש שנעשה בבית החולים בילינסון גילה כי יש קשר הדוק בין סגנון חייה של האישה ואופייה לבין בעיות במחזור (ובעיקר אנדומטריוזיס, הגורם לכאבי מחזור קשים).
פרופ' דיקר, מנהל מחלקות מיון ואשפוז יום במרכז הרפואי על שם רבין וראש החוג למיילדות וגינקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ערך מחקר על יעילות תרופה לנשים הסובלות מאנדומטריוזיס. "במסגרת המחקר", מספר הפרופ', "אי אפשר היה להתעלם מתופעה מרתקת, שלא התכוונו לבדוק אותה כלל – איפיון האישיות של הסובלות מאנדומטריוזיס. התברר שרובן היו משכילות, בעלות תואר ראשון לפחות, היתה להן קריירה מצליחה, הן היו נוקשות ובעלות דרישות רבות, בעיקר מעצמן, אבל גם מסביבתן. שמנו לב למשל, שהן מעולם לא איחרו לפגישה. כשהמשכנו לבדוק את הדברים לעומק, מצאנו שהן עצורות מאד והתקשו לסמוך על אחרים. מצאנו גם שמדובר בנשים שדבקות במטרה. אין אצלן הנחות וכשצריך לעשות משהו – עושים אותו ויהי מה. הן לא סוטות מהתכניות שלהן, הן לא גמישות ונוהגות להגן על עצמן מפני פגיעה על ידי הסתגרות וחוסר פתיחות. לוקח להן זמן רב עד שהן מאמינות במישהו. שמנו לב שרובן, כ- 60% מהן לא נישאו ודחו את האימהות בגלל שהיה חשוב להן יותר לממש את עצמן ולפתח קריירה.
מצאנו שלנשים אלו יש מודעות עצמית גבוהה אבל עם נטייה מסוימת לדכאון, חרדה והאשמה עצמית".
פרופ' דיקר מספר כי הנשים שיתפו כי הן לא קשובות לעצמן, שהן עובדות קשה מאד ושאין להן זמן.
נשים רבות חיות שנים עם האנדומטריוזיס עם משככי כאבים.

מכותרת המאמר ועד תוכנו ניתן לראות את השפעת התרבות והחברה המודרנית על בעיות במחזור. אנחנו משלמות מחיר יקר ביותר על הריחוק מגופנו.
הבחירה של נשים כה רבות באורח חיים זכרי שמאופיין בעשייה מתמדת ללא מנוחה, ריצה אחרי הישגיות, סגירות רגשית ונוקשות כלפי עצמנו מביאה אותנו לראות תופעות כגון אלו אצל נשים כה רבות. אצל חלקנו התופעות זניחות ולא משמעותיות ואצל אחרות הן מוקצנות ומקבלות ביטוי בעייתי פיזי.

דיסמנוריאה ברפואה הסינית
לפי הרפואה הסינית הפרעה אמוציונלית הגורמת לסטגנציה של הכבד (כעס, תסכול, נטירה, שנאה) יכולה לגרום לכאבי מחזור, וכך גם קור ולחות, עבודת יתר ומחלה כרונית, פעילות מינית מופרזת, לידות. אילו מחלישים את הכליות והכבד -בעיקר הבעיה בלידות צפופות ומרובות ופעילות מינית המתחילה בגיל מאוד צעיר.

כאבי מחזור באיורוודה
האיורוודה רואה את כאבי המחזור כנגרמים מחוסר שינה, עודף בפעילות גופנית, סטרס ובעיות עיכול כעצירות.
הטיפול מתמקד בפתיחת החסימות המובילות לזרימת האנרגיה בכיוונים לא רצויים ולכן לכאבים.
מושם דגש על מזונות מבושלים וקלים לעיכול בייחוד מרקים לפני ובזמן המחזור.
לפני ובזמן המחזור ניתנים משלשלים עדינים כגון שמן קיק או triphala , אלו גורמים לאנרגיה לזרום בכיוון הרצוי גם בזמן המחזור ומונעים את כאבי המחזור.
במצבים יותר חמורים מומלץ על עיסויים מקומיים מלווים באמבט חם במשך מספר ימים.

הטיפול הנטורופתי
במקרה של כאבי מחזור ראשוניים יתמקד במציאת הגורמים לכאבי המחזור וטיפול בהם: חוסר איזון הורמונלי, סטרס, תקיעות במחמם התחתון, כבד גדוש...
חשוב להקפיד על:
הימנעות מעישון
הימנעות מקפאין: קפה, תה, קולה, שוקולד

*צריכת מזונות המכילים אומגה 3- זרעי פשתן, שמן זרעי פשתן, דגי ים צפוני (לא יותר מפעמיים בשבוע, כיוון שמזון מהחי מכיל חומצה ארכידונית—PGE2 ), והורדה בצריכת מזונות מהחי (עוף, בשר, ביצים, חלב ומוצריו). תזונה זו תביא לירידה בכמות הפרוסטגלנדינים האחראים לכיווץ שרירי הרחם וכיווץ כלי הדם באגן,תעלה רמות פרוסטגלנדינים מסוג PGE1, ותפחית את האיסכמיה המקומית והכאב.

*באם צורכים מוצרים מהחי, יש להעדיף מוצרים אורגניים שלא יכילו אסטרוגן והורמונים נוספים,ואנטיביוטיקה שעלולה להכביד על הכבד ולמנוע פינוי אסטרוגן תקין. כמו כן יש להעדיף מוצרי חלב כבשים ועיזים שהם מוצרים מתועשים פחות ולכן מכילים פחות הורמונים ואנטיביוטיקה.

*צריכת דגנים מלאים, המכילים סיבים וויטמיני B

*הפחתת צריכת נתרן בכל המקרים, עקב העלאת אדרנלין, ובעיקר בסימפטומים של נפיחות וצבירת נוזלים

*במקרים של נפיחות וצבירת נוזלים, יש לצרוך מזונות העשירים באשלגן, כאבטיח, בננות, ירקות ירוקים (סלרי, מלפפון, קולורבי, חסה..)

*להורדת רמות האסטרוגן שלרוב גבוהות:
יש להקפיד על צריכת מזונות שמכילים פיטואסטרוגנים כגון סויה. הפיטואסטרוגנים מתחרים עם עודף האסטרוגן, ירקות מצליבים המכילים DIM שמצמצם ייצור אסטרוגנים בעייתיים (אסטרדיול).
צריכת ביופלבונואידים, למשל מפירות וגרגירי יער, על מנת לסייע בהפחתת יצור אסטרוגן.

שמירה על תפקוד כבד תקין: הפחתת צריכת מזונות "ג'אנק", פחמימות מזוקקות, ומזונות מזיקים ניקוי כבד- מומלץ במקרים מובהקים של חוסר איזון הורמונלי וכבד גדוש. למשל צום מיצי ירקות למשך יום אחד או יותר, ולאחר מכן תזונה המבוססת על ירקות ודגן מלא למשך מספר ימים, או טכניקות ניקוי כבד אחרות. צריכת מזונות ירוקים המטיבים עם הכבד, מזונות חמוצים.. צריכת סיבים תזונתיים, שיסייעו בפינוי אסטרוגן וחומצות שומן מזיקות.

 

תוספים לטיפול בכאבי מחזור- בהתאמת נטורופת/ית

תוספים להפחתת הסטרס, איזון הורמונלי, הפחתת ההתכווצויות, מניעת אצירת נוזלים ושמירה על רמות אינסולין תקינות.

מחקר-
ויטמין E מקל על כאבי מחזור [12-04-2005]
חוקרים בטהרן בחנו את השפעת ויטמין E או פלסיבו על כאבי מחזור אצל 278 בנות, בגיל 15-17 שנים, במשך 4 ימים במחזור 4 פעמים. החל מהחודש השני דיווחו מקבלות הויטמין, אך לא הפלסיבו, על הקלה בכאבים במשך ובעוצמה.
BJOG: An International Journal of Obstetrics and Gynaecology, 2005, 112(4), 466-469

צמחי מרפא- בהתאמת נטורופת/ית או הרבליסט בלבד

הקריטריונים לבחירת הצמחים הם:
• צמחים אנטי ספזמוטים, מרפי שריר חלק, שימנעו את הכיווץ החד של הרחם
• צמחים תומכי רחם כבסיס לטיפול
• מאזנים הורמונלים במידה וקיים חוסר איזון הורמונלי.

ארומתרפיה- בהתאמת נטורופת/ית או ארומתרפיסט/ית בלבד
עלינו למצוא את הגורם לכאבי המחזור, ולפיו להתאים את השמנים. השמנים הרלוונטיים:
שמנים בעלי זיקה לצ'אקרת המין, שמנים אנטיספזמודיים, שמנים משככי כאבים, כקמומיל רומאי,אנג'ליקה, הליקריסום, לבנדר, ריוונסרה, מנטה..
במידת הצורך שמנים מאזנים הורמונלית, שמנים המטפלים בהצטברויות נוזלים (אם צריך) לפני ובזמן הווסת.
שמנים מרגיעים.
יש להרכיב תערובת ספיציפית לכל מטופלת לפי מצבה והגורמים לו.
השימוש המומלץ הוא באמבט (ע"י הוספת השמנים למלח, למשל) ובעיסוי מקומי או כללי. במקרים של סטרס מהותי הייתי מוסיפה שימוש במבער עם תערובת שמנים מרגיעים, חוץ מאלה המשולבים בתערובות רגילות לכאבי מחזור.

יוגה

ביוגה תרגול של תנוחות שונות יכול לסייע בפתרון או הקלת כאבי מחזור: נוחות מומלצות: תנוחת עובר או תנוחת עובר עם זרועות מתוחות קדימה, כל תרגול שכולל קימור וקיעור או קימור וישור של הגב ('חתול'), תרגול פרפר- קירוב של הירכים אל הבטן בשכיבה על הגב, פיתול עמוד שידרה בישיבה מזרחית או בשכיבה על הגב. בעיקר הקפדה על יותר תנועה מאשר שהייה בתנוחות לאורך זמן ויותר הפעלה של לחץ ואחר כך שחרורו על מנת לפרק את המתח ולהכניס פרנה לאזור הגב התחתון ולבטן.
הרפיה כדאי לעשות בברכיים כפופות או ברגליים ישרות כאשר כרית מונחת מתחת לברכיים, או על הצד עם כרית בין הירכיים.

קריסטלים ואבנים:
מונסטון: אבן הירח. מלמדת אותנו להבין את המחזוריות בטבע, ואת השפעתה על גופינו ורגשותינו. מסמלת את המחזוריות הטבעית, לידה מחדש והתחדשות. מאזנת את צ'אקרת המין. מקלה על המתח והלחץ בכאבי מחזור, טיפול בPMS, ואיזון התהליכים ההורמונליים הנשיים.
אגת: טיפול באברי הרביה והקלה על כאבים (אף כאבי לידה)

שיטת ריקון הווסת:
שיטת ריקון הוסת או שיטת שרמן היא שיטה המתבססת על ריקון הדם בזמן המחזור, מה שמפחית/ מוריד לגמרי את הצורך בשימוש בפדים וטמפונים, מפחית בכאבים ובתופעות המחזור השליליות האחרות, ומקצר את משך המחזור (למשך הטבעי שאמור להיות לנו). השיטה מומלצת מאוד ומסייעת לנשים ולנערות רבות.

 

 

תגיות ראשיות: 

הוסף תגובה חדשה

תגובות

אשמח לדעת מהי בדיוק שיטת ריקון הווסת וכיצד היא מתבצעת.
תודה מראש.

מה עשו נשים לפני המצאת הפדים והטמפונים? לפני שידעו לארוג בדים, להפיק כותנה? ריקון וסת היא דרך בה ניתן לשחרר את דם הווסת באופן מודע. למעשה, בזמן הווסת הדם מתאסף בנרתיק, ואם מתיישבות בכריעה או יושבות על האסלה עם רגליים על שרפרף קטן, דם הווסת פשוט מתרוקן החוצה. זו הדרך הטבעית לריקון הווסת- פשוט לשבת בצורה הזו כאשר הולכות לשירותים, והריקון נעשה מעצמו. הדבר מפחית כאבים, מקצר את משך הוסת, ומפחית צורך בשימוש בפדים וטמפונים. עוד על שיטת ריקון הווסת אפשר למצוא כאן- http://www.veset.co.il/ וגם באתר 'באופן טבעי'.

אחלה כתבה תודה. מה בהקשר לטיפול ארומתרפי?

תודה רבה!
אני עושה עבודה קלילה יחסית לאוניברסיטה על המחזור, האם יש לך בבקשה מאמרים שיכולים להחשב כמדעיים? או גם אחרים? ציינת בכתבה חוקר מתל אביב- מאיפה זה למשל לקוח?
תודה רבה.