סידן ומוצרי חלב

רבים שואלים אותי מה דעתי על הויכוח העתיק בין הדיאטניות הקליניות, שטוענות לטובת צריכת חלב ומוצריו, מול הנטורופתים, הרופאים הסינים ורפואות טבעיות נוספות, שגורסות שחלב אינו חיוני, ולעתים מזיק.

 אתחיל בכך, שאין אדם דומה לחברו, ואין תזונה שמתאימה לכולם. ישנם אנשים שמוצרי חלב עושים להם טוב, וישנם כאלה שהם ממש לא מתאימים להם. הדבר תלוי בגורמים רבים, כמו מקום מגורים, קיץ או חורף (בחורף כדאי להמעיט במוצרי חלב), מידת הלחות בגוף (אנשים הסובלים מליחה, נזלות, דלקות וכו'- לא מומלצים להם מוצרי חלב. ראה מאמר על עודף לחות), סבילות ללקטוז, סוג הדם למשל, אנשים מסוג דם O לא מגיבים היטב למוצרי חלב. (עוד על תזונה לפי סוג הדם).

כשכבר צורכים מוצרי חלב, ישנם כמה עקרונות בסיסיים:
מוצרי חלב עזים וכבשים עדיפים על אלה של פרה
מוצרי חלב אורגניים עדיפים על לא אורגניים
מוצרי חלב מותססים עדיפים על רגילים (למשל, יוגורט ביו עדיף על גבינה לבנה)
והכי חשוב-
התגובה הספיציפית של כל אחד למוצרי החלב. אם מוצרי חלב לא עושים לך טוב- הימנע מהם, או הפחת מאוד.

מוצרי החלב הסטנדרטיים כיום אינם דומים למוצרי החלב שצרכו לפני מאה שנה. הפרות חיות ברפתות צפופות ומטונפות, ואוכלות חציר יבש (במקרה הטוב) ותערובות מזון מפוקפקות במקרה הרע, במקום לרעות באחו ולאכול עשב טרי וירוק (זוכרים את מחלת הפרה המשוגעת, שתקפה פרות שקיבלו תערובת מזון שהכילה שיירים של פרות מתות?). הן מקבלות אנטיביוטיקה, שמגיעה לחלב, ולעתים גם הורמונים (אמנם יבואו תנובה ויטענו שהחלב שלהם נבדק ולא מכיל הורמונים, אך מי יודע עד כמה רגישה הבדיקה שלהם, בהנחה שהם אכן דוברי אמת).

חלב ושאלה מוסרית
בעיה אתית חשובה היא עניין הפרדת העגלים מאמותיהן, על מנת שיוכלו לשאוב את חלבן, במקום שהעגלים ינקו אותו. כשלקחתי את הבן שלי לביקור ברפת, הזדעזעתי לראות עגלים בני יומיים (יש להם עגיל באוזן עם תאריך הלידה) בכלובים קטנים, מבודדים מאמותיהם ומשאר העדר. גם הפרות הבוגרות לא חיות באושר: הן שחו- ואין דרך נעימה יותר לומר את זה- בצואה של עצמן, שהגיעה להן עד הברכיים. אמנם ראיתי גם רפתות סבירות יותר, אבל זה עדיין לא גן עדן לפרות. אני מאמינה שהסבל של הפרה, שעוברת מעגל בלתי נגמר של הפריות, הריונות ולידות, והפרדה מהעגלים שנולדו לה- משתקף בחלב. האנרגיה של הסבל שלה מועברת אלינו.
ישנן מחלבות קטנות ואידיאליסטיות, שמקפידות על תנאי מחיה הוגנים לפרות ולעזים שלהן, ומאפשרים לעגלים להישאר עם אמותיהן ולינוק. (למשל משק אורה בכפר מרדכי). אין ספק שחלב מפרה שחייה סבירים בריא יותר מחלב פרה שחייה רעים וקשים.

חלב וסידן
החלב שנחלב מהפרה עובר סינון והפרדה של השומן, ופיסטור שהורס מרכיבים רבים בו: הסידן למשל, הופך לאחר הפיסטור למלח קשה תמס, ומשמעות הדבר היא שהוא לא נספג בגופנו. זאת אומרת שמוצרי החלב אכן מכילים כמות סידן גבוהה, אך היא לא נספגת!
 

אז עכשיו תשאלו כמובן, מאיפה נקבל סידן?
מאגוזים וזרעים (שקדים, שומשום, אגוזים), מקטניות, עלים ירוקים (ברוקולי, עלי בייבי, מנגולד, כרוב...), סויה, דבלים....

לנוחותכם רשימת מזונות המכילים סידן, לפי סדר יורד (מתוך 'ערכם התזונתי של מזונות', ד"ר יעקב אילני, 2000). שימו לב לכך שתכולת הסידן במוצרי החלב, היא של סידן שלא נספג כראוי!

גורמים שמפריעים לספיגת הסידן:
♦ קפאין (קפה, תה, שוקולד)
♦ תוספי ברזל (לכן יש ליטול תוספי ברזל בארוחה שאינה עשירה בסידן.)
♦ אלכוהול
♦ מלח
♦ עישון
♦ צריכת חלבונים מוגברת: נמצא במחקרים רבים כי הסיכון לאוסטיאופורוזיס מתקשר יותר עם צריכת חלבונים גבוהה מאשר עם צריכת סידן מופחתת.
♦ חומצה אוקסאלית, שנמצאת בתרד, עלי סלק, פטרוזיליה (הפרידו אותם מצריכת מזונות עשירים בסידן)
♦ חומצה פיטית המצויה בסיבים תזונתיים (לכן לא מומלץ להוסיף למזון סיבים באופן מלאכותי אלא לצרוך אותם כחלק מהמזון)

גורמים שמסייעים לספיגת הסידן

♦ פעילות גופנית מסייעת לספיגת הסידן ומפחיתה סיכוי לבריחת סידן
♦ ויטמין D מסייע לספיגת הסידן (ויטמין D מקבלים מהשמש- חשיפה של 10-15 דקות ביום לשמש לא חזקה מספקת את כמות הסידן היומית.) נמצא גם בדגים (בעיקר סרדינים, מקרל, דג מלוח, סלמון), בחלמון ביצה ובכבד בקר.
♦ ויטמין C מסייע לספיגת הסידן ונמצא בעיקר בפירות ירקות טריים. בישול המזון הורס את ויטמין C, וכן  חיתוך המזון או טחינה שלו מביאים לאיבוד חלק גדול מויטמין C, ולכן יש לצרוך את המזון הסחוט/ טחון מיד, ואת המזון החתוך (סלט) תוך דקות. ויטמין C ניתן למצוא (לפי סדר יורד) ב: גויאבה, פלפל אדום, פטרוזיליה, קיווי, פלפל ירוק, תפוז, לימון, כרוב, מלון, אשכולית, עלי תרד לא מבושלים ועוד.