מעבר למזון מוצק בתינוקות

לפני גיל 4 חודשים- חצי שנה (תלוי בתינוק) מערכת העיכול של התינוק לא בשלה עדיין לעיכול מזון שאינו חלב אם, אין יצור מספיק של אנזימים לפירוק המזון, אין יצור רוק מספיק ויש סיכון גבוה לפיתוח רגישויות ואלרגיות למזון.
נמצא גם שהאכלה מוקדמת במזון מוצק גרמה להשמנה בעתיד.

בסביבות גיל ארבעה חודשים- חצי שנה אנו מתחילים לשלב מזון שאינו חלב אם בתפריט התינוק, אולם הגיל הוא רק אחד המדדים (ואפילו לא החשוב בהם) הקובעים מתי יש להתחיל להזין את התינוק במזון מוצק. כשמתחילים- מתחילים מטעימות, זאת אומרת שנותנים לתינוק למצוץ פרי או ירק, חצי כפית של מזון ולא כמות שאמורה להשביע אותו או להוות ארוחה.

 

הסימנים לבשלות התינוק

• התפתחות יכולת הבליעה
• היעלמות האינסטינקט של דחיית דברים החוצה בעזרת הלשון
• עניין באוכל- הילד מנסה לקחת ולהכניס לפה, מראה סימני ריור והתלהבות כשרואה אוכל
• הימצאות שיניים
• הכפלת משקל הלידה
• מספיק רוק בפה כדי לעכל את המזון
• היכולת לשבת ולהחזיק את הגוף, את הראש והצוואר
• קשר עין- יד- פה מפותח
• יכולת להחזיק דברים ביד (כלי אוכל)
• מצב בריאותי תקין של התינוק (ללא התקררויות, מצב רוח ירוד, פריחות, אלרגיות וכו')
• הגדלה בדרישת המזון (לבדוק שלא מדובר בקפיצת גדילה / שיניים/ מחלה וכו')

 

 

אין צורך בכל הפרמטרים כדי לקבוע מוכנות לאכילה. רוב הילדים לא יושבים ולא מוציאים שיניים בגיל חצי שנה, אולם המדדים הללו מסייעים להגיע להחלטה, שצריכה להתבסס על התבוננות ושימת לב לצרכי הילד האינדיוידואלי.

עדיף לא לדחות את ההיכרות עם המזון המוצק מעבר לשמונה חודשים, מאחר והתינוק עלול להתקשות בפיתוח הרגלי אכילה, פיתוח יכולת הלעיסה, הבליעה, וחוש הריח והטעם.
בגיל 7-8 חודשים התינוק צריך להתחיל לאכול מזונות עשירים בברזל, כדי למנוע את בעיית האנמיה שעלולה להתפתח בגיל הזה. זה הגיל שבו מאגרי הברזל מהלידה וחלב האם כבר לא מספיקים ויש צורך בברזל מהמזון (תלוי גם במשקל הילד). על מנת שהתינוק יוכל לעכל מזונות עשירים בברזל (שקדים, הודו, ירקות ירוקים וכו') עלינו להרגיל אותו למזונות באופן הדרגתי ולהתחיל כמובן במזון עדין יותר.

מניעת אכילה אצל תינוק שרוצה לאכול עלולה לגרום לפגיעה בהתפתחות, הפרעות אכילה ותסכול.
תינוקות מסוימים מסרבים למזון שאינו חלב אם או תמ"ל עד גיל מאוחר- שנה ויותר. אחת הסיבות לכך יכולה להיות רגישות יתר וחוסר בשלות של התינוק. בסירובו לאכול מוצקים הוא למעשה מגן על עצמו- החשיפה למזון מוצק עלולה לגרום לו נזק. סיבה נוספת היא דחיית המזון עקב אנמיה שגורמת לחוסר תיאבון), חוסר התיאבון כמובן מחמיר את האנמיה, וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו.

 

מאיזה מזון כדאי להתחיל?
את ההתלבטות הנצחית- פירות או ירקות- כולנו מכירים. אפשר להתחיל ממה שרוצים, והמומלצים ביותר להתחלה הם:
בטטה
דלעת
קישוא
תפוח (מאודה)
אגס
גזר
בננה בשלה מאוד (עם כתמים חומים)
אבוקדו

את הירקות יש לאדות במכשיר אידוי עם מעט מים עד לריכוך (אין לאדות יותר מדי כדי למנוע פגיעה בויטמינים ומינרלים).
יש לטחון את הפרי/ ירק ולהוסיף מעט ממי האידוי לפי הצורך עד לדרגת סמיכות רצויה (יותר נוזלי ממוצק).

בשלב התחלתי של היכרות עם הפירות והירקות ובדיקת רגישויות, אפשר להקפיא כמויות קטנות כדי שלא לזרוק כמויות של מזון. בהמשך רצוי להכין מזון טרי ובמקרה הצורך לשמור יום או יומיים במקרר. רק בלית ברירה (מקרים בהם אין אפשרות להכין אחת ליומיים) אפשר להקפיא מנות מוכנות, ואין ספק כי הדבר עדיף עשרות מונים על מזון תינוקות מוכן (גרבר ודומיו)

 

אופן ההיכרות עם המזון

יש להכיר כל מזון לתינוק במשך ארבעה ימים.
ביום הראשון ניתן כשתי כפיות מהמזון החדש, בשעות הבוקר (כדי למנוע התפתחות רגישויות בשעות הלילה).
במידה ואין תופעות מיוחדות ניתן ביום השני שתי כפיות בבוקר ושתי כפיות בצהריים/ אחר הצהריים מאותו המזון. כך במשך ארבעה ימים.
לאחר מכן ניתן להוסיף בכל פעם מזון חדש, ולבדוק גם אותו במשך ארבעה ימים כפי שהוסבר.
שיטה זו נועדה לזהות רגישויות ואלרגיות, וכך להימנע מסוגי מזון בעייתיים לתינוק. בשלב הזפה לא משלבים כמה פירות/ ירקות יחד, אלא בוחנים כל פרי בנפרד. רק אחרי שבדקנו פרי או ירק מסויים ניתן לשלב אותו עם פירות/ ירקות אחרים שבדקנו. יש לשים לב לשילובי הפירות, כיוון שישנם שילובים אידאליים וישנם שילובים בעייתיים.

 

סימני רגישות:

סימנים במערכת העיכול: שלשולים, עצירויות, כאבי בטן
פריחה
ליחה ונזלת
הפרעות שינה או בכי שלא היו קודם לכן
כל שינוי בהתנהגות
נפיחות מתחת לעיניים (מצביע על חולשה של הכליות)

אין לחזור על המזון שגרם לרגישות אלא אחרי גיל שנה, אז התינוק בשל יותר.

 

מזון שאין להציג לפני גיל שנה

דבש- עקב הסיכון להימצאות חיידק הבוטוליניום. אסייג ואציין כי הדעות חלוקות לגבי אזהרה זו, ומשיחה עם מומחים בתחום הדבש והתזונה הסקתי כי אין סכנה באכילת דבש גם לפני גיל שנה. הסכנה הממשית יותר להימצאות נבגים של חיידק זה קיימת בקופסאות שימורים בעיקר, וגם באכילת פירות. כמובן שכל הורה יחליט עבור ילדו.
דגים
חלב ניגר- עקב הרגישות הרבה אליו
בטנים
סויה
ביצה רכה או לא מבושלת- עקב הסכנה להימצאות סלמונלה
קפאין וקקאו
 

מזון המכיל חמרים משמרים, צבעי מאכל, ממתיקים מלאכותיים
רצוי להימנע ממזונות מעובדים בכלל. (כולל 'חטיפי תינוקות' ואצבעות למיניהם, המכילים מלח, סוכר ושמנים.)
יש להימנע ממלח ככל הניתן. נמצא כי מלח גורם לפגיעה בגדילה, וכן הוא פוגע במאזן הנוזלים והמינרלים בגוף, ויוצר הרגל של צריכת מזון מלוח, שמאוד קשה לשנות.
סוכר

 

שנויים במחלוקת

חיטה ומוצריה- התגלה כי חשיפה מוקדמת (ובעיקר בתינוקות שאינם יונקים) מגבירה מאוד את הסיכון למחלת הצליאק. יש הטוענים כי ניתן להציג כבר בגיל 9 חודשים. אני הייתי ממליצה לתינוקות שאינם יונקים ולתינוקות שבמשפחתם יש חולי צליאק להימנע לחלוטין מצריכת חיטה עד גיל שנה ולאחר מכן להיחשף בהדרגה.
שומשום וטחינה, שקדים, ירקות ממשפחת הסולניים, פירות טרופיים ופירות הדר, חלבון מהחי. אני סבורה כי תינוקות שמתמודדים היטב עם מזונות חדשים יכולים להתמודד גם עם מזונות אלה, החל מגיל 9 חודשים.
באופן כללי אני סבורה כי יש ליהנות ממזון בצורתו הגולמית ביותר, RAW FOOD עד כמה שרק ניתן, עם כמה שפחות תחכומים ועירבובים. חוש הטעם והריח של התינוק מתעצבים ולומדים להכיר ריחות וטעמים חדשים, ומה יותר טוב מלתת להם את המקור? כמובן שהדבר נוגע לפירות וירקות, שהם נפלאים כפי שהם.. מעבר לכך לא הייתי נותנת לתינוק שום דבר שאני בעצמי לא הייתי מוכנה לאכול (כמו מרק עוף טחון). התאמת הבישולים המשפחתיים לאלה של התינוק היא נפלאה ותורמת רבות להורים ולתינוק: להורים- מבחינת הפחתת חמרים מזיקים (כמו מלח, סוכר וכו'), ולתינוק היא מעניקה מזון טעים, אכיל, וזהה לזה של משפחתו.
הדבר גם מפחית מהמתח ומהלחץ ש'התינוק יאכל' וחוסך זמן רב במטבח ועבודה קשה שהרבה פעמים זוכה בתמורה לעיקום פרצוף ויריקת המחית המשיית שעמלנו עליה, מול זלילה נלהבת של אורז מהצלחת של ההורים..

 

 

מתכונים בסיסיים הטעימים למבוגרים ותינוקות:

אנטיפסטי ירקות בתנור-מגיל 6 חודשים

קציצות ירקות- מתאימות מגיל 9 חודשים

סלט מאש- מתאים מגיל 8 חודשים
במדור המטבח ישנם מתכונים נוספים המתאימים לתינוקות. 

 

מזונות עשירים בברזל
• עלים ירוקים‏ (פטרוזיליה, כוסברה, עירית, תרד עלי סלק, מנגולד.)
• אבוקדו
• אגוזים וזרעים לא קלויים וחמאותיהם (לתינוקות מותר: שקדיה, חמאת שומשום- טחינה גולמית)
• קטניות (אפונה יבשה, חומוס, עדשים, פול, שעועית לבנה.)
• נבטים
• דגנים מלאים (אורז מלא, קינואה וכו').
• פירות יבשים כמו דבלים ומשמשים (אורגני)
• מיץ רימונים טבעי (לא ממותק)
• הודו
• ויטמין C משפר את הספיגה של הברזל מהצומח באופן משמעותי
בארוחות רצוי לשלב בין מזונות העשירים בברזל לכאלו העשירים בויטמין C, שבאופן כללי מצוי בשפע בפירות וירקות טריים.

 

עוד על ברזל ותינוקות

 

 

 

טבלת הצגת מזונות לפי סוג הדם

	O	A	B	AB
מזון ראשון	בטטה דלעת קישוא	דלעת, קישוא	בטטה, קישוא	בטטה דלעת
6 חודשים ירקות, פירות דגנים בדייסה שמן זית	גזר אגס בננה משמש, אפונה ירוקה דייסת אורז שיבולת שועל	גזר, אגס, אוכמניות כחולות, משמש, אפונה ירוקה, שעועית ירוקה דייסת אורז, שיבולת שועל	גזר, אוכמניות כחולות, אגס, בננה, משמש, אפונה ירוקה, שעועית ירוקה דייסת אורז שיבולת שועל	גזר, אפונה ירוקה, שעועית ירוקה, שיבולת שועל, יוגורט אוכמניות כחולות, משמש, דייסת אורז
7 חודשים בצל עשבי תיבול שום	תפוח עץ שזיף	תרד, תפוח עץ, שזיף, אבוקדו, יוגורט (אורגני)	יוגורט (אורגני) תפוח עץ, שזיף	חמוציות, תפוח עץ
8 חודשים פירות יבשים אורגניים חלמון ביצה שומשום טחון או טחינה גולמית קטניות
9 חודשים מעט רוטב סויה מעט תבלינים יבשים פירות טרופיים בשר אדום מוצרי חלב אורגניים	מנגו ענבים עוף, הודו, בקר	תירס הודו, עוף, גבינת וחלב עיזים קיווי	תפוח אדמה אצות שעועית אדומה ולבנה קטנה, שעועית לימה(מונבטות) כוסמין חלב אורז בקר, הודו, טלה קוטג' (אורגני), קפיר	שיבולת שועל תפוח אדמה תרד, עלים ירוקים, שזיף, קיווי שעועית מנומרת, (מונבטות) כוסמין חלב אורז הודו, טלה קוטג' (אורגני), קפיר
10 חודשים חלבון ביצה
שנה דגים דבש חלב פרה ניגר (לא מומלץ) מוצרי חיטה	תרד, עלים ירוקים, ברוקולי, סלק, אננס, פפאיה, תות שדה חומוס, לוביה יבשה, עדשים שעועית מנומרת (מונבטים) כוסמין, חלב אורז, קינואה, כוסמת אצות, נבטים, חמוציות, ארטישוק, כרוב, נבטים, עגבניה חמאה, גבינת ריקוטה	עדשים מונבטות אצות, נבטים, חמוציות, ארטישוק, מנגו, ענבים, אננס כוסמת קפיר, חמאה, ריקוטה	תרד, עלים ירוקים, ברוקולי, כרוב, סלק, אננס, פפאיה, תות שדה, ארטישוק, נבטים, חמוציות, קיווי, מנגו, ענבים, קלמנטינה, תפוז חלב וגבינת עיזים, גבינה, חמאה,ריקוטה נבטים, חמוציות פסטה קינואה	קישוא תות שדה, אננס דייסת סולת, חיטה ומוצריה, פסטה קינואה, קמח תירס ברוקולי, כרוב, סלק, עגבניה, אגס, פפאיה, קלמנטינה, אצות חומוס, עדשים, שעועית לבנה קטנה גבינה, גבינת עזים, חמאה
21 חוד'			חלב פרה (לא מומלץ)

בטבלה הנ"ל שילבתי בין ההמלצות הקונבנציונליות והנטורופתיות לבין ההמלצות של התזונה
לפי סוג הדם. באופן אישי אני ממליצה לתינוקות רגישים, כאלה הסובלים מאלרגיות ורגישויות מזון או תינוקות הנוטים לחלות לבצע את החשיפה למזונות לפי טבלה זו.