כאשר מנביטים קטניות, מעלים את ערכם התזונתי בעשרות אחוזים, מקלים על פירוקן ומונעים בעיות עיכול נפוצות הנובעות מאכילתן. ניתן להנביט את כל הקטניות השלמות, וגם דגנים (חיטה, אורז ועוד- אך לא נדון בכך כאן).
אופן ההנבטה:
משרים את הקטניות למשך הלילה בקערה עם מים. רצוי להחליף את המים פעם אחת- פעמיים.
למחרת מעבירים את הקטניות לכלי מחורר, כגון נפה או מסננת (כמו של פסטה, למשל). מכסים במגבת נקיה ומניחים על השיש, או בחורף- בארון או בתנור כבוי (רצוי עם צלחת מתחת לכלי, על מנת לא להרטיב את כל הסביבה). מרטיבים תחת הברז כל כמה שעות. (שעועית מאש ואזוקי מנביטים קצת אחרת: חייבים להניח במקום חשוך, אחרת הם יוצאים מרירים, ויש להניח מעליהם צלחת ומעליה חפץ כבד- כמו שהאדמה יוצרת לחץ על הקטניה בטבע. מעבר לכך, ההנבטה זהה).
נבט זעיר- לאחר יממה בד"כ ניתן להבחין בנביטה, אם כי ישנן קטניות שלוקח להן מעט יותר זמן לנבוט (קטניות קשות וגדולות, כמו חומוס למשל). בשלב זה, של יציאת נבט זעיר שנראה כמו זנב לבן ניתן כבר לבשל את הקטניה, אך ניתן גם להמשיך להנביט.
נבטים- כאשר מופיעים שני עלים, הקטניה הופכת מקטניה ל'ירק'. זאת אומרת שלא נוכל להסתמך על נבטים כמקור לחלבון, אלא כמקור עשיר בויטמינים, מינרלים, אנזימים וכלורופיל. כמובן שניתן לאכול ללא בישול.
אני רוצה לקבל חלבון מלא. מה עלי לעשות?
אנשים המעוניינים להחליף את צריכת הבשר והדגים (כולה או חלקה) במזון מהצומח עלולים להתבלבל משפע המידע. כדי לקבל חלבון מלא (המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות) עליכם לצרוך קטניה מונבטת בנבט זעיר או קטן (נבטים גדולים כבר לא מכילים כמעט חלבון), ולצרוך בטווח של שלושה ימים (לא בהכרח באותה הארוחה) דגן מלא.
למניעת רגישות במערכת העיכול, אפשר להוסיף לקטניות (בזמן הבישול) תבלינים קרמינטיביים, כגון הל, ג'ינג'ר, אגוז מוסקט, זרעי שומר, קימל, אניס וכו'.
עדשים כתומים
נכון, באמת יש אפשרות להשיג עדשים כתומים שלמים, אך בדרך כלל הן חצויות ואז בלתי אפשרי להנביט אותן.
תמשיכי להנביט- ושיהיה בתיאבון!
עדשים אדומות
אני מנביטה אותן באופן קבוע ללא בעיה.
לא כל העדשים האדומות הן חצויות, יש גם שלמות.
פרסום תגובה חדשה